כמעט כל רופא שמנהל מרפאה פרטית כבר ניסה לבקש מ-ChatGPT פוסט, מאמר או תשובה למטופל. הפיתוי ברור: טקסט שלם בתוך דקה, בלי לחכות לכותב ובלי לפנות ערב. כתיבת תוכן למרפאה עם ChatGPT יכולה לחסוך שעות עבודה בכל שבוע, והיא יכולה באותה מידה לייצר טקסט שגוי רפואית, גנרי לחלוטין או כזה שמסבך אתכם מול כללי הפרסום. מה שמבדיל בין שני המצבים הוא תהליך העבודה סביב הכלי.
האם מותר לכתוב תוכן למרפאה עם ChatGPT?
כן. מותר לכתוב תוכן למרפאה עם ChatGPT, בתנאי שהרופא נשאר האחראי לכל מילה שמתפרסמת. הכלי מתאים לבניית שלד, לניסוח ולעריכה, ופחות לקביעת עובדות רפואיות. כל טענה קלינית צריכה לעבור בדיקה של איש מקצוע, אסור להזין לכלי פרטי מטופלים מזהים, והטקסט הסופי חייב לעמוד בכללי הפרסום הרפואי בישראל.
מה ChatGPT עושה טוב בכתיבה למרפאה?
הכלי חזק במיוחד במשימות שבהן הידע כבר נמצא אצלכם וחסר רק הזמן לנסח אותו. רופא שמקליט שלוש דקות של הסבר על טיפול ומבקש מהמודל להפוך את התמלול למאמר מסודר מקבל טיוטה טובה, כי החומר הגיע ממנו. לפי מה שאנחנו רואים במרפאות שעובדות כך, זמן הכתיבה של מאמר מתקצר בצורה ניכרת, ורוב הזמן שנשאר מוקדש לבדיקה ולעריכה. המשימות שבהן הכלי מועיל ביותר:
- שלד וראשי פרקים למאמר או לעמוד טיפול.
- הפיכת תמלול או הקלטה של הרופא לטקסט קריא.
- גרסאות קצרות לרשתות חברתיות מתוך מאמר קיים.
- פישוט שפה מקצועית לשפה שמטופל מבין.
- הגהה ואיתור משפטים מסורבלים.
המשותף לכל המשימות האלה הוא שהמודל עובד על חומר שאתם סיפקתם. ברגע שמבקשים ממנו לכתוב מאפס על טיפול, בלי שום קלט מהרופא, הוא משלים את החסר במידע כללי מהרשת, ושם מתחילות הבעיות.
איפה הסיכון האמיתי בתוכן רפואי שנכתב ב-AI?
הסיכון הראשון הוא טעות עובדתית שנשמעת בטוחה. מודלי שפה מנסחים מינונים, אחוזי הצלחה, זמני החלמה והתוויות נגד באותה נימה סמכותית, גם כשהפרט שגוי או לא מעודכן. לפעמים הם גם מצטטים מחקר שלא קיים. טעות כזו שמתפרסמת תחת שם הרופא היא באחריות הרופא.
הסיכון השני הוא ניסוח שיווקי שחוצה את הקו. כשמבקשים מהמודל טקסט משכנע, הוא נוטה להוסיף הבטחות כמו תוצאה מובטחת, טיפול ללא כאבים או הרופא הטוב ביותר בתחום. ניסוחים כאלה עלולים להתנגש בכללי האתיקה ובמגבלות על פרסום רפואי, שעליהן הרחבנו במאמר פרסום רפואי והחוק בישראל.
הסיכון השלישי שקט יותר: תוכן גנרי. מאמר שנכתב כולו על ידי המודל נראה כמו עשרות מאמרים אחרים על אותו טיפול. אין בו את הניסיון שלכם, את הגישה שלכם או את השאלות שהמטופלים שלכם באמת שואלים, ולכן הוא לא בונה אמון ולא מתבלט בחיפוש.
איזה מידע אסור להזין לכלי AI?
פרטי מטופלים. שם, תעודת זהות, תמונה, סיכום ביקור, צילום מסך של שיחת וואטסאפ או תיאור מקרה שאפשר לזהות ממנו אדם מסוים לא אמורים להגיע לכלי AI ציבורי. מידע רפואי מוגן בסודיות רפואית ובדיני הגנת הפרטיות, והנוחות של הכלי לא משנה את זה. אם רוצים לכתוב על מקרה, מתארים אותו באופן כללי ובלי פרטים מזהים, ומפרסמים סיפור מטופל רק עם הסכמה מפורשת בכתב. כדאי גם לבדוק בהגדרות הכלי אם השיחות משמשות לאימון המודל, ולכבות את האפשרות כשהיא קיימת.
אותו כלל חל גם על הצוות. מזכירה שמדביקה לכלי הודעה של מטופל כדי לנסח תשובה מנומסת עושה את אותה טעות, גם אם הכוונה טובה. כדאי להגדיר נוהל קצר וכתוב: מה מותר להזין, מה אסור, ומי מאשר טקסט לפני פרסום.
איך נראה תהליך עבודה נכון, שלב אחרי שלב?
התהליך שעובד מתחיל ברופא ונגמר ברופא, והמודל נמצא באמצע.
- חומר גלם מהרופא. הקלטה קצרה, נקודות או תשובות לשאלות שמטופלים שואלים בחדר.
- שלד וטיוטה במודל. מבקשים מבנה ברור, שפה פשוטה, ובלי מספרים שלא הופיעו בחומר שסיפקתם.
- בדיקה קלינית. הרופא עובר על כל טענה, מינון, טווח זמן וסיכון, ומוחק את מה שלא מדויק.
- בדיקת ניסוח שיווקי. מורידים הבטחות, סופרלטיבים והשוואות לרופאים אחרים.
- הוספת קול אישי. דוגמה מהמרפאה, עמדה מקצועית, מה אתם עושים אחרת.
- חתימה ועדכון. שם הרופא, תאריך עדכון והבהרה שהמידע אינו תחליף לייעוץ אישי.
שני דברים קטנים משפרים מאוד את הטיוטה. הראשון הוא לתת למודל דוגמה של טקסט שכתבתם בעצמכם ולבקש שישמור על אותו סגנון. השני הוא לבקש ממנו לסמן כל משפט שמכיל טענה רפואית או מספר, כך שהבדיקה הקלינית מתמקדת במקומות הנכונים. מרפאה שעובדת כך מפרסמת בדרך כלל שניים עד ארבעה מאמרים בחודש, קצב שאפשר להתמיד בו בלי לפגוע באיכות.
את העקרונות של כתיבה רפואית טובה, בלי קשר לכלי, פירטנו במדריך כתיבת תוכן רפואי שמקדם.
האם גוגל מעניש תוכן שנכתב ב-AI?
גוגל מצהירה שהיא מעריכה תוכן לפי האיכות והתועלת שלו לקורא, בלי קשר לדרך שבה נוצר. מה שכן מוגדר אצלה כספאם הוא ייצור המוני של עמודים שנועדו בעיקר לתפוס מיקומים, בלי ערך אמיתי. בתחום הבריאות הרף גבוה במיוחד: גוגל מחפשת סימנים לניסיון, למומחיות ולאמינות של מי שעומד מאחורי התוכן, מה שמוכר בשם E-E-A-T. מאמר שנכתב במודל, נבדק על ידי רופא, חתום בשמו ומכיל ידע מהשטח יכול להתקדם יפה. חמישים מאמרים שהועלו בשבוע אחד בלי שאיש קרא אותם הם סיכון לאתר כולו. אותו היגיון חל גם על מנועי התשובות, ולכן הוא חלק מהעבודה שלנו בשירות קידום אורגני ו-GEO.
מתי עדיף לוותר על ChatGPT?
יש סוגי תוכן שבהם המודל מזיק יותר משהוא מועיל. תשובה אישית למטופל על המצב הרפואי שלו צריכה להיכתב על ידי הצוות. כך גם תגובה לביקורת שלילית, שבה כל מילה נמדדת, והנחיות לפני ואחרי טיפול, שבהן טעות קטנה עלולה לפגוע במטופל. גם בעמודים שמציגים תוצאות, למשל במסגרת שיווק רפואה אסתטית, עדיף ניסוח זהיר של אדם שמכיר את הכללים. במקרים האלה אפשר להיעזר במודל להגהה בלבד.
גם טקסטים משפטיים, כמו טופסי הסכמה, מדיניות פרטיות ותנאי ביטול, צריכים להיכתב או להיבדק על ידי עורך דין. תשובה של מודל יכולה לשמש לכל היותר כרשימת נושאים לשיחה איתו.
ChatGPT הוא עוזר כתיבה מהיר, והאחריות המקצועית נשארת אצל הרופא. מרפאה שמגדירה תהליך קבוע של חומר גלם, טיוטה, בדיקה קלינית וחתימה מפיקה יותר תוכן בפחות זמן בלי לוותר על דיוק. אם אתם רוצים שמישהו ינהל את התהליך הזה בשבילכם, זה חלק ממה שאנחנו עושים בתור סוכנות שיווק לרופאים.
שאלות נפוצות על כתיבת תוכן למרפאה עם ChatGPT
האם מטופלים מזהים שתוכן נכתב ב-ChatGPT?
לעיתים קרובות כן. טקסט שלא עבר עריכה נוטה להיות כללי, סימטרי מדי ומלא ניסוחים שחוזרים על עצמם, ומטופל שקורא אותו מרגיש שאין מאחוריו אדם. עריכה של הרופא, דוגמה מהמרפאה ועמדה מקצועית ברורה משנות את התחושה לגמרי.
האם צריך לציין שהתוכן נכתב בעזרת AI?
למיטב ידיעתנו אין כיום חובה כללית כזו לגבי תוכן שיווקי של מרפאה, אבל כדאי להתעדכן מול יועץ משפטי. מה שחשוב יותר לקורא ולגוגל הוא לציין מי הרופא שבדק ואישר את התוכן ומתי הוא עודכן לאחרונה.
האם אפשר להעלות לאתר מאמר ש-ChatGPT כתב בלי לערוך אותו?
טכנית אפשר, ומקצועית לא מומלץ. בלי בדיקה קלינית יש סיכון לטעות עובדתית תחת שם הרופא, ובלי עריכה התוכן גנרי ולא תורם לאמון או לקידום. הכלל שאנחנו עובדים לפיו: שום טקסט רפואי לא מתפרסם לפני שרופא קרא ואישר אותו.
איזה כלי AI הכי מתאים לכתיבת תוכן רפואי בעברית?
ההבדלים בין הכלים המובילים קטנים מההבדל שיוצר תהליך העבודה. ChatGPT, Gemini ו-Claude כותבים עברית סבירה, וכולם עלולים לטעות בפרטים רפואיים. בוחרים כלי שנוח לעבוד איתו, בודקים את הגדרות הפרטיות שלו, ומקפידים על בדיקת רופא לכל טקסט.
שותפי הצמיחה של הרופאים המובילים בישראל · 800+ רופאים · 1,000+ לידים בחודש
