פרסום רפואי והחוק בישראל: מה מותר, מה אסור, ואיך לא מסתבכים

מה מותר ומה אסור בפרסום רפואי בפייסבוק בישראל?

פרסום של רופא בפייסבוק ובאינסטגרם כפוף לאותם כללים שחלים על כל פרסומת רפואית בישראל, ובעיקר לתקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס״ט-2008. אסור להבטיח הצלחה, לפרסם אחוזי הצלחה בלי אישור משרד הבריאות, לשבח את מיומנות הרופא, לפרסם מחירים, מבצעים או הנחות, ולהשתמש במטופלים או בידוענים. מותר מידע מקצועי וענייני על הרופא, ההכשרה, הטיפולים והמרפאה. מעל זה חלה מדיניות הפרסום של מטא.

ב-Only One Medical כל מודעה של רופא נבדקת מול התקנות ומול מדיניות מטא לפני שהיא עולה, והרופא מאשר אותה. זה לא ייעוץ משפטי: המאמר מסכם את הנוסח מנקודת מבט של אנשי שיווק, ולפני קמפיין בתחום רגיש כדאי לבדוק את הניסוח עם עורך דין.

נתחיל בהבהרה: פרסום רפואי בישראל הוא אחד התחומים המפוקחים ביותר בעולם השיווק, ובצדק, כי על הכף מונחים בריאות הציבור והאמון במקצוע. החדשות הטובות הן שאפשר לשווק מרפאה בהצלחה גדולה גם בתוך הגבולות. צריך רק לדעת איפה הם עוברים.

המסגרת החוקית: מאיפה מגיעות המגבלות?

על פרסומת של רופאים בישראל חלות כמה שכבות של דין: פקודת הרופאים והתקנות שהותקנו מכוחה בעניין פרסומת, שמגדירות אילו פרסומים מותרים לרופא ואילו אסורים; חוק הגנת הצרכן, שאוסר הטעיה בפרסום לכל עוסק; כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית; והנחיות וחוזרים של משרד הבריאות בתחומים ספציפיים. מעל כל אלה יושבת מדיניות הפרסום של גוגל ומטא, שלעתים מחמירה יותר מהדין המקומי ולעתים מקלה ממנו. רופא שמפרסם צריך לעמוד בכל השכבות במקביל: מודעה שאושרה בפייסבוק לא הופכת לחוקית בגלל זה, ולהפך.

חוק פרסום רופאים: איזה חוק חל בפועל?

אין בישראל חוק אחד שנקרא ״חוק פרסום רופאים״. מי שמחפש אותו מגיע בפועל לשני מקורות. הראשון הוא פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז-1976, החוק הראשי שמסדיר את העיסוק ברפואה. השני הוא תקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס״ט-2008, שהותקנו מכוח הפקודה ומפרטות אילו פרסומות אסורות לרופא. לצדם חלים חוק הגנת הצרכן וכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית.

המשמעות המעשית: כשמישהו אומר לכם ״לפי החוק אסור״, כדאי לשאול לאיזה מהמקורות הוא מתכוון. חלק מהמגבלות מופיעות בתקנות, חלק בכללי האתיקה, וחלק הן מדיניות של גוגל ושל מטא ואינן דין ישראלי כלל.

תקנות פרסום רופאים של משרד הבריאות: איפה קוראים את הנוסח?

הנוסח המלא של תקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס״ט-2008 מפורסם באתר משרד הבריאות ובמאגר נבו. שווה לקרוא אותו פעם אחת במלואו לפני שמאשרים קמפיין. הסעיף הבא מסכם אותו סעיף אחר סעיף, בשפה של אנשי שיווק, ואינו מחליף את הנוסח עצמו.

מה כתוב בתקנות עצמן, סעיף אחר סעיף?

התקנות מחלקות את האיסורים לארבע קבוצות: מה כתוב במודעה, איך היא נראית, איך היא מופצת, ומה פוגע בציבור. זה הסיכום שלנו לנוסח שמפורסם בנבו, עם דוגמה לניסוח שנופל בכל סעיף.

מה אסור לכתוב במודעה? (תקנה 2(1))

  • עובדות שגויות או מטעות.
  • נתונים מספריים או אחרים על הצלחת טיפול, אלא אם המנהל הכללי של משרד הבריאות אישר אותם. ״97% הצלחה״ או ״אלפי מטופלים מרוצים״ במודעה נופלים כאן.
  • הבטחת הצלחה של טיפול: ״תוצאה מובטחת״, ״חיוך מושלם תוך שבוע״.
  • שבח למיומנות, לידע או לכשירות של הרופא: ״המומחה המוביל בישראל״, ״הידיים הכי טובות בתחום״.
  • זלזול, השמצה או שלילת כשירות של רופאים אחרים.
  • שימוש בתואר ״מומחה״ שלא אושר לרופא, ושימוש בתואר אקדמי מתחום אחר בלי לציין לצדו את התואר הרפואי.

מה אסור שיופיע בתמונה ובסרטון? (תקנה 2(2))

  • שם, תמונה או דמות של ידוענים.
  • שם, תמונה או דמות של מטופלים, או של אנשים שנראים כמטופלים או כרופאים.
  • תמונות של איברי גוף מוצנעים.

איך אסור להפיץ את הפרסומת? (תקנה 2(3))

  • פרסומת קופצת באינטרנט, ופרסום באתרים אלימים, פורנוגרפיים או כאלה שמיועדים לילדים.
  • דברי פרסומת שנשלחים בניגוד לחוק התקשורת (ספאם), ושיווק בטלפון או דרך סוכני מכירות.
  • מודעה בעיתון גדולה מחצי עמוד, ושלט חוצות גדול מ-40 על 60 ס״מ לרופא.

מה נחשב פרסומת שפוגעת בציבור? (תקנה 3)

  • פרסום תעריפים ומחירים לטיפול (3(1)).
  • עידוד לצריכת טיפול רפואי שאינו חיוני, למשל דרך הפחדה או יצירת דאגה (3(2)).
  • כל מידע על מטופל, בעבר או בהווה, שעלול לזהות אותו, גם אם המטופל הסכים (3(3)).
  • מבצעים, הנחות, הגרלות, פרסים, מתנות או כל טובת הנאה שקשורים לטיפול (3(4)).

שני דברים מצמצמים את התמונה. תקנה 4 קובעת שהאיסורים על הצורה ועל דרך ההפצה (2(2) ו-2(3)) לא חלים על מידע עובדתי שנועד לחינוך רפואי ולהסברה לציבור. וכתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית אינם ״פרסומת״ לפי ההגדרה שבתקנה 1. מודעת תדמית שמתחפשת לכתבה עדיין נחשבת פרסומת.

מה זה אומר בפועל על מודעה של רופא?

  • הבטחת תוצאה: הקו האדום הבולט. ״תיראי צעירה בעשר שנים״ היא הבטחה, גם כשהיא מנוסחת כמחמאה. טיפול רפואי לעולם אינו מובטח.
  • השוואה לעמיתים: ״המומחה הטוב בישראל״ הוא גם שבח עצמי וגם השוואה. שתי בעיות במשפט אחד.
  • עדויות מטופלים: ביקורת שמטופל כתב מיוזמתו בגוגל היא דבר אחד. ציטוט עדות בתוך מודעה ממומנת, עם שם או תמונה, נוגע ישירות בתקנות 2(2) ו-3(3) ודורש בדיקה משפטית לפני כל שימוש.
  • לחץ ודחיפות: ״נותרו 3 מקומות בלבד לניתוח״ היא טכניקה לגיטימית בחנות נעליים ובעייתית ברפואה, כי היא מעודדת החלטה על טיפול מתוך לחץ.
  • תמונות לפני ואחרי: נפוצות מאוד באסתטיקה, ורגישות במיוחד. הן נתפסות כהבטחת תוצאה, ותמונה של מטופל אמיתי היא שימוש בדמות של מטופל ובמידע שעלול לזהות אותו.

פרטיות מטופלים: הסכנה שמתחת לרדאר

כאן נכשלות מרפאות שדווקא התכוונו טוב. צילום סטורי מהקליניקה שבו מטופלת מזוהה ברקע; רשימת תפוצה שנבנתה מיומן הטלפונים של המרפאה בלי הסכמה; שימוש ברשימת לקוחות לפרסום בלי בסיס חוקי. כל אלה נוגעים בחובת הסודיות הרפואית מכוח חוק זכויות החולה ובדיני הגנת הפרטיות, שהוחמרו משמעותית בשנים האחרונות. כלל העבודה שלנו: אף פרט מזהה של מטופל לא מופיע בשום פרסום ובשום קהל בלי הסכמה מפורשת, מתועדת וניתנת לביטול, ובמודעה עצמה לא משתמשים בו גם כשיש הסכמה. גם בקמפיינים חכמים, כמו שתיארנו במאמר על רימרקטינג למרפאות, הפרטיות היא שיקול תכנון ראשון ולא בדיקה בדיעבד.

מה מטא מוסיפה מעל התקנות בפייסבוק ובאינסטגרם?

מטא מוסיפה שכבת כללים משלה, שחלה על כל מודעה ממומנת בפייסבוק ובאינסטגרם:

  • בלי פנייה למצב הבריאותי של הצופה. לפי מדיניות התכונות האישיות של מטא, מודעה לא יכולה לטעון או לרמוז שהצופה סובל ממצב רפואי. ״סובלים מנשירת שיער?״ נפסלת; ״טיפולים בנשירת שיער במרפאה ברמת גן״ עוברת.
  • טיפולים אסתטיים והרזיה רק לגילאי 18 ומעלה. לפי מדיניות הבריאות והרווחה של מטא, מודעות לפרוצדורות קוסמטיות ולירידה במשקל חייבות לטרגט מבוגרים בלבד, ואסור שיכללו אמירות שמקטינות את המראה של הצופה.
  • לפני ואחרי: מטא מתירה תמונות כאלה בטיפולים קוסמטיים כשהמודעה מכוונת למבוגרים, ובהרזיה דורשת לציין כמה זמן לקח להגיע לתוצאה. בישראל זה לא מספיק: תמונה של מטופל אמיתי עדיין כפופה לתקנות 2(2) ו-3(3).

מודעה יכולה להיות חוקית לפי הדין הישראלי ולהיפסל במטא, או לעבור במטא ולהיות אסורה לפי התקנות. בפועל, ניסוח שמדבר על הטיפול והמרפאה ולא על מצבו של הקורא, בלי הבטחות, בלי סופרלטיבים ובלי מחירים, עובר כמעט תמיד את שתי השכבות. הרחבנו על כל פלטפורמה במדריכים על פרסום בפייסבוק ואינסטגרם למרפאות, על גוגל אדס לרופאים ועל פרסום בנושאים רגישים.

מי נושא באחריות כשסוכנות מפרסמת בשבילכם?

פקודת הרופאים מחילה את מגבלות הפרסום גם על מי שאינו רופא, כולל חברה, כשהוא מפרסם עיסוק ברפואה של רופא. כלומר הסוכנות כפופה לאותם כללים, והאחריות המקצועית של הרופא נשארת במקומה. ״לא ידעתי מה הם העלו״ אינה הגנה, לא מול הרגולטור ולא מול הציבור. המסקנות המעשיות: כל מודעה וכל פוסט ממומן עוברים אישור של הרופא לפני עלייה לאוויר; עובדים רק עם גורם שיווקי שמכיר את מגבלות הפרסום הרפואי בישראל ויודע להגיד ״את זה אסור״ (ספק שמבטיח ״אצלנו הכול עובר״ הוא דגל אדום); ושומרים תיעוד מסודר של כל הפרסומים והאישורים. בסוכנות שעובדת רק עם רופאים, בדיקת הרגולציה היא שלב קבוע בתהליך העבודה.

מה קורה כשחוצים את הגבול?

ההשלכות של פרסום בעייתי פועלות בכמה מישורים במקביל, וחלקן כואבות יותר מקנס. במישור המשמעתי, משרד הבריאות סוקר פרסומים, שולח התראות ויכול לזמן לבירור; ציבור יכול להגיש תלונה לועדה לבדיקת הטעיית הציבור של משרד הבריאות. במישור הצרכני, פרסום מטעה חושף לתביעות מכוח חוק הגנת הצרכן, כולל תביעות ייצוגיות. במישור הפלטפורמות, חשבון מודעות שנפסל שוב ושוב נכנס לבדיקה מוגברת, וחסימה של חשבון פרסום יכולה לעצור את זרם המטופלים לשבועות. ובמישור הציבורי, צילום מסך של מודעה בעייתית נשאר ברשת. המסקנה: עלות הזהירות תמיד נמוכה מעלות התיקון, ולכן בכל התלבטות אמיתית עוצרים ובודקים לפני שמפרסמים.

אז מה כן מותר?

בתוך הגבולות נשאר מגרש גדול: מידע ענייני על הרופא, הכשרתו, תחומי העיסוק והניסיון; תואר מומחה כשהוא מוכר; הסברים מקצועיים על טיפולים, כולל הסיכונים והמגבלות שלהם; תוכן חינוכי שעונה על שאלות אמיתיות של מטופלים; מידע על המרפאה, הציוד והצוות; ושעות פעילות, כתובת ודרכי יצירת קשר. מחירים נשארים מחוץ לפרסומת, כי תקנה 3(1) אוסרת לפרסם תעריפים לטיפול. השיווק האפקטיבי ביותר שאנחנו מכירים ברפואה בנוי בדיוק מהחומרים האלה: סמכות מקצועית, שקיפות ותוכן שעוזר למטופל להחליט. כשמתחרים נפסלים על הבטחות ריקות, הרופא שמדבר בשקיפות נשאר בזירה עם קהל שמעריך את זה.

ארבעה כללי עבודה שישמרו עליכם

  • מבחן ההבטחה: לפני כל מודעה שאלו אם משתמעת כאן תוצאה מובטחת. אם כן, מנסחים מחדש.
  • מבחן העמית: הייתם מתביישים שהמודעה תוצג בכנס רפואי? כנראה שהיא חוצה גבול.
  • תיעוד הסכמות: כל שימוש בתוכן שקשור למטופל מתחיל בהסכמה בכתב, שמורה ומסודרת, ובבדיקה אם מותר להשתמש בו בכלל.
  • ליווי משפטי נקודתי: קמפיין חדש בתחום רגיש, עדויות, לפני ואחרי: שעת ייעוץ אחת של עורך דין לפני חוסכת התמודדות עם תלונה אחרי.

שאלות נפוצות על פרסום רפואי בפייסבוק

האם מותר לרופא לפרסם מחירים בפייסבוק?

לא בפרסומת. תקנה 3(1) לתקנות הרופאים (פרסומת אסורה) אוסרת לפרסם תעריפים ומחירים לטיפול, ותקנה 3(4) אוסרת מבצעים, הנחות והגרלות. הצעת מחיר אישית למטופל שפנה היא עניין אחר, ובמקרה של ספק כדאי לבדוק עם עורך דין.

האם מותר לפרסם תמונות לפני ואחרי באינסטגרם?

מטא מתירה תמונות לפני ואחרי בטיפולים קוסמטיים כשהמודעה מכוונת לגילאי 18 ומעלה. בישראל התקנות אוסרות שימוש בשם, בתמונה או בדמות של מטופלים (תקנה 2(2)) ובכל מידע שעלול לזהות מטופל, גם בהסכמתו (תקנה 3(3)). לכן תמונה של מטופל אמיתי במודעה מחייבת בדיקה משפטית לפני שימוש.

האם מותר להשתמש בהמלצות של מטופלים במודעה?

זה אחד הסעיפים הרגישים ביותר. התקנות אוסרות שימוש בשם, בתמונה או בדמות של מטופלים ובמידע שעלול לזהות אותם, גם בהסכמה. ביקורת שמטופל פרסם מיוזמתו בגוגל אינה מודעה של הרופא, אבל העתקה שלה לתוך מודעה ממומנת היא כבר פרסומת. לפני שימוש כזה בודקים עם עורך דין.

מי אחראי כשסוכנות מפרסמת בשם הרופא?

שניהם. פקודת הרופאים מחילה את מגבלות הפרסום גם על מי שמפרסם עבור רופא, כולל חברה, והרופא נשאר אחראי מקצועית לפרסומת שעולה בשמו. לכן כל מודעה צריכה לעבור את אישור הרופא לפני שהיא עולה, ותיעוד של האישור נשמר.

האם פוסט אורגני בעמוד של המרפאה נחשב פרסומת?

פוסט שמקדם את הרופא או את המרפאה נחשב בדרך כלל פרסומת גם כשלא שילמו עליו למטא, ולכן אותם כללים חלים עליו. תוכן הסברתי עובדתי נהנה מהחריג של תקנה 4 לגבי צורת הפרסום ודרך ההפצה, אבל האיסורים על תוכן מטעה, הבטחות ומחירים חלים גם עליו.

מקורות והרחבה

מסמכי המקור, למי שרוצה לקרוא ולאמת בעצמו:

מי שרוצה לרדת לנוסח התקנות עצמן ולא לסיכום שלהן, אנחנו מפרסמים על כך בהרחבה במאחורי החלוק, כתב העת שלנו על הצד העסקי של רפואה פרטית. שם כל טענה על חקיקה מקושרת לנוסח החוק בנבו עם מספר הסעיף. ואם אתם רוצים שותף שיווקי שעובד בתוך הגבולות האלה כל יום, כך אנחנו מנהלים קמפיינים לרופאים.

המידע במאמר כללי ומבוסס על ניסיון מקצועי בשיווק רפואי; אינו מהווה ייעוץ משפטי, רפואי או פיננסי פרטני.
אדיר פרגון
אדיר פרגון · מייסד Only One Medical

שותפי הצמיחה של הרופאים המובילים בישראל · 800+ רופאים · 1,600+ לידים בחודש