שיווק לכירורגים של כלי דם ולמרפאות ורידים

איך מטופל עם דליות בוחר רופא?

מטופל עם דליות בוחר לאט ובעיניים. הוא מסתכל על הרגליים שלו כבר שנים, ולא פעם ההחלטה מגיעה לקראת הקיץ או אחרי היריון. הוא משווה בין שיטות, קורא ביקורות, בודק אם הרופא הוא כירורג של כלי דם, ושואל שלוש שאלות קבועות: האם הטיפול כואב, כמה זמן ההחלמה, והאם הדליות יחזרו.

דליות שכיחות יותר אצל נשים, אצל מי שעומדים שעות ארוכות בעבודה, בגיל מבוגר יותר ובהיריון, ולכן חלק גדול מהקהל הן נשים בגילאי הביניים ומעלה. מרפאת ורידים מתחרה אצלן על אמון יותר מאשר על מחיר. הן רוצות לראות מי הרופא, מה ההכשרה שלו, איך נראית בדיקת הדופלקס ומה קורה ביום הטיפול. אתר שמראה את כל זה בצילומים אמיתיים של המרפאה ובהסבר פשוט על התהליך עושה חלק גדול מהשכנוע עוד לפני שיחת הטלפון הראשונה.

יש כאן גם שאלה שהמטופלת לא תמיד שואלת בקול: האם מדובר בטיפול רפואי או אסתטי. התשובה משפיעה על הציפיות, על ההחלטה ולפעמים על המימון, ולכן כדאי שהאתר יסביר אותה בגלוי. מרפאה שמבחינה בין ורידים עכבישיים, שהם בעיקר עניין של מראה, לבין דליות שמלוות בכבדות, נפיחות או כאב, נתפסת כרצינית יותר.

מה מטופלים מחפשים בגוגל ושואלים את ChatGPT על דליות?

בגוגל מחפשים בעיקר את הטיפול ואת הבעיה: ״טיפול בדליות״, ״הסרת ורידים ברגליים״, ״טיפול בדליות בלייזר״, ״דופלקס ורידים״. מול ChatGPT המטופלים שואלים שאלות ארוכות יותר, כמו מה ההבדל בין לייזר לסקלרותרפיה, האם הטיפול מכאיב והאם הקופה משתתפת. האתר צריך לענות על שני הסוגים, כל אחד בעמוד שמתאים לו.

מפת ביטויים לדוגמה, עם הכוונה שמאחורי כל ביטוי והעמוד שעונה עליו. בכוונה אין כאן נפחי חיפוש: הם משתנים לפי אזור ועונה, ואת הרשימה המלאה בונים ממחקר מילות מפתח ומנתוני הקמפיין של המרפאה עצמה.

מול מנועי AI מצוטט מי שענה בפסקה אחת וברורה. עמוד שהכותרת שלו היא ״מה ההבדל בין לייזר לסקלרותרפיה?״ ושעונה בארבעה משפטים, עם שם הרופא ככותב ותאריך עדכון, מתאים בדיוק לפורמט שהמנועים שולפים ממנו. את התשובות הרפואיות עצמן כותב או מאשר הרופא, ואנחנו בונים סביבן את המבנה.

אילו ערוצים עובדים בשיווק מרפאת ורידים, ואילו פחות?

הערוץ המרכזי הוא חיפוש בגוגל, כי המטופל כבר יודע שיש לו בעיה ומחפש פתרון. אחריו באים כרטיס העסק בגוגל עם ביקורות אמיתיות, ותוכן וידאו שמראה את המרפאה ואת הרופא. מטא מתאים להעלאת מודעות, בתנאי שהמודעות לא מתייחסות לגוף של מי שצופה בהן. ערוץ ההפניות חשוב בעיקר בצד העורקי.

מה עובד פחות: מודעה שמבטיחה תוצאה אסתטית, שגם מפרה את התקנות וגם נדחית במטא, ודף נחיתה כללי ששולח את כל הקהל לאותו מקום, גם את מי שמחפשת פתרון לוורידים עכבישיים וגם את מי שהופנה בגלל כאב בהליכה. כשהשניים נוחתים באותו עמוד, אף אחד מהם לא מוצא בו את עצמו.

האם מרפאת ורידים צריכה לשווק כמו קליניקה אסתטית?

יש חפיפה בקהל ובחשש מהמראה, אבל ההבדל מכריע: בדליות יש רכיב רפואי, ובדיקת דופלקס היא חלק מהאבחון. מרפאה שמשווקת רק מראה מאבדת את המטופלים שמחפשים רופא, ומושכת פניות שמתאימות יותר לקליניקה אסתטית. המסר הנכון מחבר בין השניים: קודם אבחון רפואי מסודר, ואחריו פתרון שגם נראה טוב.

בפועל, העמוד הראשי של המרפאה פותח בבדיקה ובהסבר, והתמונות מציגות את הרופא, את מכשיר האולטרסאונד ואת חדר הטיפול במקום דוגמניות על חוף. כך גם מתבדל כירורג של כלי דם מול מתחרים שאינם מומחים בתחום ומציעים טיפול בוורידים כחלק מתפריט אסתטי.

מה מותר ומה אסור לפרסם בתחום כלי הדם?

מותר לפרסם מידע עובדתי על שיטות הטיפול, על הבדיקות, על ההכשרה ועל המרפאה. אסור להבטיח הצלחה של טיפול, לציין נתוני הצלחה מספריים בלי אישור של משרד הבריאות, לשבח את מיומנות הרופא, ולהשתמש בתואר ״מומחה״ בלי תואר מומחה מאושר. בתחום הזה גם תמונות לפני ואחרי דורשות זהירות מיוחדת.

• תואר מומחה. רק מי שקיבל תואר מומחה בכירורגיה של כלי דם מציג את עצמו כמומחה בתחום. רופא שמטפל בוורידים ואינו מומחה בתחום רשאי לציין שהוא עוסק בו, בלי המילים ״מומחה״ או ״מומחיות״.
• לפני ואחרי. התקנות אוסרות שימוש במידע שעלול לזהות מטופל, גם בהסכמתו, ואוסרות הבטחת הצלחה. תמונה כזו, אם בכלל, נשארת בלי סימנים מזהים, בלי עיבוד, בהסכמה בכתב ובלי להציג אותה כתוצאה צפויה. במודעות מטא היא נדחית לא פעם.
• הפחדה. אסור לעודד טיפול שאינו חיוני בעזרת יצירת חשש. מודעה שמציגה דליות כסכנה מיידית עוברת את הקו.
• תמונות של אנשים. תמונה של מי שנראה כמטופל או כרופא מחייבת ציון בולט שאין מדובר במטופל או ברופא.
• מדיניות הפלטפורמות. גוגל ומטא מגבילות טירגוט לפי מצב רפואי, ומטא דוחה ניסוח שמניח שלצופה יש בעיה בריאותית.

החדשות הטובות הן שהקופי שעובד הכי טוב בתחום עומד בכללים ממילא. הוא מסביר מה בודקים בדופלקס, מה ההבדל בין השיטות ואיך נראה יום הטיפול. מטופלת שמבינה את התהליך קובעת תור בלי שום הבטחה. את הפירוט המלא של הכללים ריכזנו בעמוד כללי פרסום רפואי בישראל.

למה הצד העורקי דורש שיווק אחר לגמרי?

כי מטופל עם מחלת עורקים היקפית, מפרצת או היצרות בעורק התרדמה לא מחפש פתרון אסתטי. הוא מבוגר יותר, לעיתים עם סוכרת, ומגיע לא פעם בהפניה או עם בן משפחה. ההחלטה שלו נשענת על אמון ברופא ועל זמינות, ולכן הערוצים המרכזיים הם רופאים מפנים ותוכן שמסביר מתי צריך לפנות.

השיווק כאן שקט ומקצועי יותר: עמוד מצב לכל אבחנה (כאב ברגליים בהליכה, פצע בכף הרגל שלא נרפא, מפרצת של אבי העורקים), דף לרופאים מפנים עם דרך מהירה לתאם ייעוץ, ומכתב סיכום שחוזר לרופא המשפחה תוך ימים. כשהמטופל בן 75, מי שמחפש בגוגל הוא לא פעם הבת שלו, ולכן התוכן מדבר גם אליה: מה הבדיקה, כמה זמן היא נמשכת, ומה עושים אחריה.

מתי מתחילים קמפיין לטיפול בדליות?

מרפאות ורידים רבות מעדיפות לטפל בחודשים הקרירים, בין השאר בגלל גרבי הלחץ שאחרי חלק מהטיפולים. לכן הקמפיין לא מתחיל ביוני, כשכולם נזכרים ברגליים. הוא מתחיל בסוף הקיץ ובסתיו, עם מסר של היערכות לקיץ הבא, וממשיך לאורך החורף. בחודשי הקיץ עוברים לתוכן ולהסברה, ובונים את רשימת הפונים לעונה הבאה.

העונתיות משפיעה גם על חלוקת התקציב: מקצים יותר בחודשים שבהם המרפאה רוצה למלא את היומן, ופחות כשהעניין גבוה אבל ההמרה לתור נמוכה. ההחלטות נשענות על תורים שנקבעו בפועל ולא על קליקים, ומתאימים את התזמון לשיטת העבודה של כל מרפאה.

איך נראית העבודה שלנו עם כירורג של כלי דם?

מתחילים באבחון: האתר, כרטיס הגוגל, חשבונות הפרסום ותהליך המענה לפניות, כולל שיחת בדיקה למרפאה. משם בונים תוכנית שמפרידה בין ורידים לעורקים, ובין מה שהמרפאה רוצה להגדיל לבין מה שכבר מלא. כל עמוד ומודעה עוברים בדיקה מול כללי הפרסום, והרופא מאשר כל משפט רפואי לפני שהוא עולה.

1. אבחון ושיחת בדיקה. מה קורה היום, מהחיפוש בגוגל ועד התור ביומן.
2. מפת מצבים ושיטות. עמוד לכל שיטת טיפול ולכל מצב, שנכתב יחד עם הרופא ומאושר על ידו.
3. כרטיס גוגל ותמונות אמיתיות. חדר הבדיקה, מכשיר הדופלקס, הצוות והרופא.
4. קמפיין חיפוש מופרד. ורידים לחוד, עורקים לחוד, ושם הרופא בקמפיין משלו.
5. ערוץ מפנים. דף לרופאים, תבנית למכתב סיכום ועדכון שוטף על זמינות.
6. מדידה לפי תור. מאיזה ביטוי ומאיזה ערוץ הגיע כל מטופל שקבע.

את אותה גישה אנחנו מיישמים עם רופאים שמטפלים דרך כלי הדם בתחומים קרובים. כך למשל עם ד״ר אדם פרקש מ-Jerusalem Vascular, רדיולוג פולשני, שאיתו חידשנו אתר קיים בעברית ובאנגלית ובנינו עמודים למצבים הרפואיים ולטיפולים. כמו בכל לקוח, אנחנו מספרים בעמוד שלו על הגישה ועל העבודה, ולא מפרסמים נתוני קמפיין.

שאלות נפוצות על שיווק לכירורגים של כלי דם

מקורות והרחבה

המסמכים הרשמיים שהעמוד נשען עליהם, למי שרוצה לקרוא ולאמת בעצמו.

• תקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס״ט-2008. הנוסח המלא של התקנות שקובעות מה אסור בפרסומת של רופאים בישראל, כולל הבטחת הצלחה, נתוני הצלחה, תואר מומחה, הפחדה ומידע מזהה על מטופלים (מאגר נבו).
• NHS: Varicose veins. מידע רשמי של שירות הבריאות הבריטי על דליות, גורמי הסיכון והטיפולים (באנגלית).
• NHS: Peripheral arterial disease. מידע רשמי על מחלת עורקים היקפית ותסמיניה (באנגלית).
• מדיניות הפרסום של Google בנושא שירותי בריאות ותרופות. הכללים שלפיהם גוגל מאשרת או מגבילה מודעות בתחום הבריאות.
• תקני הפרסום של Meta. הכללים לאישור מודעות בפייסבוק ובאינסטגרם, כולל האיסור על ניסוח שמניח מאפיינים אישיים כמו מצב בריאותי.

אדיר פרגון

מייסד Only One Medical, בוטיק שיווק לרופאים ולמרפאות פרטיות. על הצוות

עודכן: 27.10.2026. התוכן עוסק בשיווק ואינו מהווה ייעוץ רפואי או משפטי. כל תוכן רפואי שאנחנו כותבים למרפאה עובר אישור של הרופא.

עוד בתחום

• שיווק ופרסום לקרדיולוגים
• שיווק למרפאות לייזר
• הלקוח שלנו: ד״ר אדם פרקש, Jerusalem Vascular
• כללי פרסום רפואי בישראל
• כל תחומי ההתמחות שאנחנו משווקים

לקוחות שלנו בתחום

• ד״ר אדם פרקש · רדיולוגיה פולשנית, ירושלים ומודיעין. עיצוב חדש לאתר וורדפרס קיים בעברית ובאנגלית, עמודי טיפולים ומצבים רפואיים חדשים, וקידום אורגני ב-SEO וב-GEO.

כל הלקוחות שלנו